התמכרות למסכים: האתגר של אביגיל 

לאביגיל, עולם השיווק הוא כל עולמה. להגיע לאנשים, לעניין אותם, להביא אותם להכרה כי מה שהיא מביאה יעשה הבדל אמיתי בחייהם – זה מה שגורם לה לקום בבוקר. היא אוהבת אנשים, האינטראקציה איתם מפרה ומשמחת אותה, והיצירתיות הזו של לקחת מוצר או שירות ולשדך להם את האדם המתאים מציפה אותה באדרנלין. וכמו בכל כך הרבה תחומים, גם שיווק נעשה היום יותר ויותר באמצעות מחשבים. כאחת שמכבדת את המקצועיות שלה היא צללה אל הממד הטכנולוגי, פיצחה את סודותיו, והפכה בתוך זמן קצר לאחת מאושיות השוק בתחומה. שני סמארטפונים צמודים אליה באופן קבוע, מסך ענק על קיר משרדה, ועוד לפטופים וטאבלטים בקרבת מקום. אבל במקום פנים ואנשים, היא רואה בעיקר מיילים, סטטוסים בפייסבוק, קמפיינים והשקות – הדיגיטלי תופס יותר ויותר מקום. אביגיל החלה למצוא את עצמה נשאבת אל המסכים הצבעוניים והממגנטים, שכן אופי העבודה דרש זאת. או כך לפחות היא האמינה. גם בסופי שבוע לא הצליחה להתנתק מהג'דגטים והטאבלט, והביקורת מצד המשפחה והחברים לא איחרה לבוא...

אבל יש עוד דבר שאביגיל אוהבת מאד, וזה כסף. ובניגוד לעבר, ההכנסות החלו לקטון. היא לא עבדה פחות. למעשה היא עבדה אפילו יותר, אבל המספרים סיפרו סיפור אחר. היא ניסתה לראות אם נכנסו פחות פרויקטים, נכנסה לרשימת לקוחות חייבים, אבל היא עדיין נותרה עם השאלות. היא שמה לב שהיא מספיקה פחות והפרודוקטיביות שלה ירדה. זה היה לה מוזר, כי היא תמיד הייתה תכליתית ויעילה. היא ניסתה לשחזר יום ממוצע, והיה לה ברור די מיד שיש לה יותר "בריחות" לנושאים שאינם קשורים לעבודה. פה מאמר מרתק שהיא לא יכלה לעזוב, שם סרטון יוטיוב שסחף אותה, ועוד המון רשתות חברתיות שבחלקן זה עבודה, אבל הרבה (מידי) מזה היה מה שהיא קוראת "רעש".

אבל אפילו עם ההכרה החדשה, היא מצאה שקשה לה במיוחד לשבור את התבניות שנוצרו. לא רק זאת, אלא שהיא באמת עובדת ומתפרנסת משימוש במחשב על נגזרותיו, ואם אתה כבר בממד הדיגיטלי, המדרון הופך לחלקלק מאד. קשה להיכנס למייל עבודה, ולא לראות את הסטטוסים החדשים שמחכים לה, שמעניינים אותה, ומסיחים את דעתה. "אם הייתי אלכוהוליסטית", היא אומרת, "הייתי פשוט מרחיקה את כל הבקבוקים והשתייה החריפה מהבית, אך מה עושים כשהטאבלט והסמרטפון הם כלי העבודה שלי וגם האלכוהול שלי?".

ההתמכרות למסכים גורמת לאנשים להזניח תחומים שחשובים להם, ולהתמסר לתכנים שעל המסך. בחלק מהמקרים גמילה משמעה הגעה לניתוק מלא ממקור ההתמכרות. אבל סיפורה של אביגיל, שהוא סיפורם של רבים אחרים - הוא להוסיף ולהשתמש במסכים, אבל ממקום של שליטה, בחירה וחופש. במילים אחרות, להמשיך ליהנות מכל הדברים המופלאים שמחשבים מסוגלים לספק לבני אדם, אך מבלי שהללו ישתלטו על הזמן והכוחות שנועדו לתחומי חיים אחרים. במינון הנכון, דברים הרי יכולים להיראות לגמרי אחרת...